אירוע מוחי בקרב קשישים

למרות מאמצי ההסברה הקיימים, נראה כי אנשים רבים אינם מכירים את הסימפטומים הנפוצים של השבץ, תכונה שנוטה להיות נפוצה בעיקר אצל קשישים, אשר פעמים רבות, מתעכבים ביציאה לבית החולים במשך כשלוש שעות מהרגע בו מופיעים תסמיני האירוע המוחי. במקרים יוצאי דופן במיוחד, היו קשישים שאף המתינו מעל שבוע עד שבחרו לפנות לבית החולים.

תוצאות מחקר אלו, שבוצעו על ידי ד"ר סטיד ממכללת Mayo Clinic לרפואה במינסוטה, הינם חלקיים בלבד. על פי אותו מחקר, נמצא גם כי חוסר ההתייחסות לתסמינים הייתה גם בקרב קשישים אשר גם חוו בעברם אירוע מוחי, אך לא הצליחו לקשר בין האירועים.

יותר מכך, רק מחצית מכלל הנבדקים חשבו שאכן מדובר באירוע מוחי, וחלקם האחר נטה לייחס את התסמינים לאירועים אחרים כגון עייפות, חוסר שינה, אי נטילת כדור כזה או אחר, ירידה בלחץ הדם וכן הלאה.

מדוע הקשישים לא פונים מיד לחדר המיון?

מלבד חוסר היכולת של קשישים רבים לקשר את התסמינים להופעת אירוע מוחי, קשישים רבים, אשר כן חששו כי בזה מדובר, דחו את הפנייה לבית החולים, זאת עקב מספר סיבות:

• פחד להגיע לבית החולים לבד, מחשש שמא לא ישרדו את ההתקף, ויהיו ללא בני משפחתם.
• ישנם קשישים שלא רצו להטריח את בני משפחתם.
• חלק מהקשישים אף פחד מתוצאות הבדיקות והטיפול.

מסקנתו הסופית של המחקר, שתוצאותיו תוארו לעיל, הייתה כי יש לתת דגש גדול יותר להסברת נושא האירוע המוחי, כולל התסמינים הצפויים, הסכנות הבריאותיות, ובעיקר- הדחיפות שבהגעה למיון בהקדם האפשרי.

אירוע מוחי – תסמינים נפוצים

אירוע מוחי, מתרחש כאשר אספקת הדם למוח אינה סדירה בגלל קריש דם שנוצר בגוף ועוצר את מחזוריות הדם. כתוצאה מאי אספקת הדם למוח, נוצר חוסר ורעב של תאי המוח אשר חלקם ניזוקים או מתים. הגורמים העיקריים של האירוע המוחי הם עישון, זקנה, השמנה, סוכרת ואלכוהול.

לאירוע מוחי מספר תסמינים, ולהלן העיקריים שבהם:

• חולשה בצד אחד של הגוף, או הפנים
• תחושה של קהות חושית ושל שיתוק כף הרגל או הזרוע
• דיבור שאינו ברור ורציף או כזה הקשה להבנה
• בלבול
• כאב ראש חזק
• אובדן הכרה במקרים חמורים במיוחד
• עקצוץ בפנים הזרוע או הרגל

השפעת האירוע המוחי על חיי הקשישים

תחושת הבדידות המלווה את תסמיני האירוע המוחי, היא רק אחת מהמצבים עימם הקשיש צריך להתמודד, ואכן, לא פעם, הוא חווה אותם לבדו מבלי שיש בסמוך לו בן משפחה או מטפל.

מלבד תחושה זו והפחד מלהגיע לבית החולים, כאילו זו תהיה הפעם האחרונה שלו בסביבה המוכרת לו, לאירוע המוחי יש השפעה מקיפה על חייו של המטופל:

•  בני המשפחה נוטים לדאוג לו יותר, כך שלרוב אין הוא יכול להימצא לבדו אלא בלוויית בן משפחה או מטפל בתשלום. לכאורה, נראה כאילו מדובר בתהליך חיובי, אך מצד שני, הקשיש מאבד את פרטיותו ואת היכולת שלו להתנהל בצורה עצמאית, במיוחד כאשר הוא מסוגל לכך מבחינה בריאותית
• קצב ההתאוששות של הקשישים מהאירוע המוחי, איטי יותר מאשר בחולים צעירים, כך שפעמים רבות, קשיש שעובר אירוע מוחי, זקוק לסיוע יומיומי של מטפל או לפנייה לבית אבות מתאים (קיים בקרב כ-15% מהקשישים שעברו אירוע מוחי, שלאחריו הם סובלים ממגבלה רפואית כלשהי)
• השפעתו הישירה של האירוע המוחי באה לידי ביטוי גם בתחום הכלכלי. אם עד לאירוע הקשיש היה עצמאי, הרי שלאחריו, הוא תלוי בגורמים מטפלים ומשקמים רבים, כמו כן, אם עד למועד האירוע הקשיש היה מפרנס בבית, הרי שלאחרי האירוע צפויה ירידה משמעותית בסך ההכנסה החודשית

לסיכום, אירוע מוחי הוא מקרה נפוץ בקרב רבים משכבות הגיל באוכלוסיה ובעיקר בקרב הקשישים. חוסר המודעות של הקשישים לתסמינים המקדימים של האירוע מחייב הסברה מקיפה ואחראית בנושא זה.

יותר מכך, ההתעלמות מהתסמינים אשר גורמת לקשישים רבים להימנע מהליכה לבית החולים, עשויה להפחית את הפוטנציאל השיקומי, זאת כיוון שפנייה מהירה לבית החולים עשויה לא פעם להציל חיים, במיוחד במקרה של קריש דם אותו ניתן להמיס באמצעות תרופה ייעודית.