בקרב אנשים בגיל הזהב קיים חשש ממחלות פיזיות המתלוות לזקנה. אחת המחלות המטרידות בגיל זה דווקא מתקשרת לתפקוד הקוגניטיבי של האדם– מחלת אלצהיימר. כ-1.5% מהאנשים בגילאי 65-59, ובין 25%-16% מהאנשים בני 85 ומעלה סובלים ממחלות דמנציה.
אלו מחלות שמתבטאות בהפרעות קוגניטיביות, לדוגמה איבוד זיכרון, חוסר התמצאות במרחב ובזמן וקשיי חשיבה. בין כל מחלות הדמנציה, ידועה במיוחד מחלת האלצהיימר שפוגעת באופן משמעותי ביכולת הקוגניטיבית של החולה ומשנה את חייו ואת חיי משפחתו שנאלצים להתמודד עם סיטואציה חדשה ומורכבת.
מחלת אלצהיימר
הפרעות מקבוצת המחלות הדמנטיות נגרמות כתוצאה מפגיעות ראש, שבץ מוחי, ממחלות זיהומיות וכדומה. מחלת האלצהיימר זוהי מחלה נוירולוגית שבמהלכה ישנם שינויים בכימיה שבגוף ובתאי המוח ובעצבים, והיא מהווה את הגורם העיקרי לרוב מקרי הדמנציה.
מחלת האלצהיימר מתבטאת בהפרעות קוגניטיביות, הפרעות התנהגויות ונפשיות, כשההפרעה הקוגניטיבית מתבטאת באובדן זיכרון בצורה משמעותית, עד כדי דרסטית בשלבים מתקדמים. בתחילה, הזיכרון לטווח הקצר נפגע, מה שמקשה על החולה בקליטת מידע חדש ובזכירת דברים יומיומיים, אולם הוא זוכר היטב דברים מעברו.
במהלך הזמן, הזיכרון לטווח הארוך נפגע והחולה מתקשה לזכור מה היה בעבר. בנוסף, החולה מאבד את יכולת ההתמצאות, והוא מתקשה לזהות אנשים ומקומות מוכרים.
פעמים רבות קורה שהפגיעה ביכולת הקוגניטיבית גורמת לחולה האלצהיימר להשלים פערים שנוצרו עקב אובדן הזיכרון, מהדמיון העצמי ולומר דברים לא מציאותיים. ככל שהפגיעה בזיכרון מתעצמת, החולה עלול לפתח חשיבה פרנואידית לגבי דברים, לדוגמא, הנחת חפצים אישיים במקום מסוים- הוא אינו זוכר היכן הניחם והוא עלול להאשים את הסובבים אותו בגניבה ובניסיון לרמותו.
תופעות נוספות כוללות גם הפרעות התנהגותיות ונפשיות. החולה חווה חרדה, דיכאון, מפתח חשיבה פרנואידית, מתרגז בקלות ובאופן מוגזם וסובל מבעיות שינה. התופעות עלולות לגרום לחולה לחוש תסכול ויהיו מקרים בהם הוא יגלה אלימות והתנהגות מינית לא הולמת.
אלצהיימר – תסמינים
אלצהיימר לא ניתנת למניעה ולא לריפוי, אך אם מזהים אותה מוקדם, ניתן למנוע את הידרדרותה. איתור התסמינים המקדימים מאפשר ביצוע אבחון שבאמצעותו בוחרים את הטיפול המתאים.
להלן הסימנים המקדימים לאלצהיימר:
• קשיים בהתמצאות- החולה מגלה בעיות של התמצאות במקום, בזמן ובקשרים עם אנשים. הקשיים מתבטאים בכך שהחולה אינו מזהה אנשים מוכרים, אינו מכיר את המקום בו הוא נמצא, למרות שהכיר בעבר והוא שוכח תאריכים וימים. החולה מתקשה בהגעה למקומות מוכרים ועלול ללכת לאיבוד.
• קשיים בביצוע מטלות ובלבול- החולה מגלה שוב ושוב בלבול וחוסר תשומת לב כשהוא מבצע מטלות בבית ובעבודה, אותן ביצע היטב קודם לכן.
• חוסר יוזמה והתנהגות אפתית- החולה מגלה חוסר מוטיבציה ופסיביות יתר על במידה בביצוע מטלות והוא זקוק לאדם אחר שיניע אותו לפעולה.
• היכולת השפתית נפגעת- החולה שוכח מילים ומחליף אותן במילים אחרות של מתאימות כלל, ודיבורו אינו מובן.
• שינויים באישיות – החולה מגלה שינויים יוצאי דופן באישיותו כמו שהייתה בעבר, כגון חשדנות, עצבנות, תוקפנות ובלבול. שינויי מצב רוח מאפיינים גם הם את המחלה.
• התנהגויות מוזרות- החולה מתנהג בצורה מוזרה, כגון לבוש משונה ולא מתאים או הנחת חפצים במקומות מוזרים.
אלצהיימר – טיפול והתמודדות
ככל שהמחלה מתקדמת, הטיפול בחולה הולך ונעשה קשה. השגחה צמודה וסיעוד הן דבר הכרחי. על המשפחה לגייס עובד זר, לשלוח את החולה לבית אבות מתאים או להיערך להשקעה רבה מצדם בזמן וביכולת נפשית כדי לטפל בו.
סדר יום קבוע חשוב לחולה, כדי שיתמצא בזמנים. יש לתת לחולה תרופות שמאטות התדרדרות ומטפלות בתסמינים התנהגותיים ונפשיים.