חוקי הגנה על הקשיש – יועצים לעת זקנה
מחלות שונות, גופניות או נפשיות, נפוצות יותר בקרב קשישים ומקשות על תפקודם היומיומי ולעיתים גורמת לאי תפקוד, חלקי או מלא. קשישים בודדים, שאין להם בני משפחה או שמשפחתם אינה לוקחת אחריות עליהם, נזקקים לעזרה חיצונית. החוק מצידו ממנה פקיד סעד שפועל על פי החוקים המשפטיים בעניין זה, שמטרתם לאכוף את חוקי הגנה על הקשיש בישראל.
קשישים חסרי ישע
כשמדובר בקשיש חסר ישע, רשאי בית המשפט לאלץ אותו או את המטפלים בו לנקוט בפעולה טיפולית או מוסדית לטובת הקשיש.
חסר ישע מוגדר בחוק כמי שאינו מסוגל או כשיר להגן ולטפל בעצמו כנדרש והוא נזקק לאחרים.
כשאין לקשיש משפחה או חברים לסייע בעדו, הממשלה תהיה הגוף שתיקח אחריות על שלומו ובריאותו. לצורך זה הוכשרו מספר עובדים סוציאליים שעבודתם מתמקדת באוכלוסייה זו. עובדים אלה מעניקים ייעוץ לגיל הזהב ורשאים, בהתערבות בית המשפט, להיות אפוטרופוסים חוקיים עבור אותם קשישים חסרי ישע ולנהל עבורם את העניינים הבריאותיים, הסיעודיים והכספיים תוך קו מנחה שהוא טובת הקשיש.
החוק הישראלי תבע מספר חוקים שמטרתם לסייע בידי עבודתם של העובדים הסוציאליים ולהעניק להם גב משפטי לפעול.
חובת הדיווח וחוק העונשין
היות וחסרי הישע לא מסוגלים לבקש עזרה, חלה חובת דיווח על כל מי שיודע על מצבו או בעל חשד סביר שמצבו של הקשיש קשה ושאינו מסוגל לדאוג לעצמו. בפרט, במצבים בהם נתון חסר הישע להתעללות פיזית, מינית, מילולית או הזנחה, במידה ומישהו ידע, אך לא דיווח, הוא עלול לעמוד לדין ולקבל את העונשים הקבועים בחוק.
חובת הדיווח חלה על כל אדם במדינת ישראל, קל וחומר עובדים סוציאליים. מטרת החוק היא לאתר מצבים קשים אלו בכדי לפעול לטובת הקשיש.
אפוטרופסות ודאגה משפטית לקשיש
החוק קובע שבמקרים בהם אין הקשיש מסוגל לדאוג לעצמו או שאינו כשיר משפטית, ימונה עובד סוציאלי לצורך מתן ייעוץ סוציאלי ותמיכה, לתקופה זמנית או באופן קבוע. בכדי שבית המשפט יאשר מינוי זה על העובד הסוציאלי לבחון היטב את מצבו של הקשיש לעומק, לרבות, חקירה על מצבו בקרב מכרים ובני משפחה, החוק מחייב כל אזרח לשתף פעולה ולסייע ככל יכולתו בעניין.
עם הגשת התסקיר, יקבע בית המשפט על מינוי אפוטרופוס, העדיפות היא למנות בן משפחה, במידה ואין, ימונה האפוטרופוס הכללי או מי מטעמו.
הגנה על חוסים
אם מתעורר חשד שאדם מסוים נתון תחת התעללות או הזנחה והוא חסר ישע רשאי פקיד הסעד להתערב ולכפות טיפול שהוא לטובתו של הקשיש באמצעות צו זמני של בית המשפט.
בין הצווים האפשריים, אשפוז כפוי במוסד רפואי או נפשי, קבלת טיפול רפואי מסוים גם כשהחוסה מתנגד, הוצאת צו הרחקה במידה ויש חשוד שפגע בקשיש, למשל עובד סיעודי או עובד זר, וגם אם מדובר בבן משפחה קרוב. הצווים ניתנים באופן זמני ותוקפם פג עם השלמת הפעולה הנדרשת.
החוק למניעת אלימות והטרדה מאיימת
חוקים אלו נוגעים למצבי התעללות שונים, הן לחסרי ישע והן לנורמטיביים. כשמדובר באדם נורמאלי החווה התעללות, הוא מסוגל להתלונן ולפעול בעצמו. כשההתעללות עוברת על חסר ישע, הוא לא מסוגל להתלונן וסובל בשקט. בשל עניין זה, החוק מתערב ודואג לרווחת חסר הישע באמצעות חוקים אלו. פקיד הסעד רשאי לבקש בשמו של חסר הישע צווי הרחקה ומניעה לאדם הפוגע. הצווים ניתנים עד שנה ומאפשרים טיפול בקשיש והחלמה ומצד שני טיפול בתוקף, שלא תחזור ההתעללות.
אומנם, החוק דואג לחסרי ישע ומעניק טיפול יסודי ומקיף לבעיותיהם. עם זאת, חסרי ישע הנתונים להתעללות, לא מסוגלים להתלונן בעצמם. בדרך כלל ההתעללות מגיעה מהאדם המטפל והקרוב ביותר לקשיש והוא לא יתלונן על עצמו. יישום החוק תלוי בערנות הציבור ונכונותם לסייע.