מספר תופעות נפוצות בגיל הזהב יכולות להצביע על מצבים רפואיים לא תקינים, כרוניים או חריפים. תופעות אלה כוללות מחשבות וחזיונות שווא, אפאתיות, חרדות, דיכאונות, התקפי זעם, עצבנות יתר, חוסר שקט, בלבול ועוד הפרעות פסיכולוגיות והתנהגותיות.
חובה לאבחן במהירות האם הם ביטוי למצב רפואי דחוף ובלתי ברור או מחלה גופנית חריפה, ועדיף כי רופא גריאטרי מומחה הוא זה שירכז את הטיפול, לפני הקפיצה לטיפול פסיכיאטרי.
תופעות אלה מוכרות לכל העוסקים בתחום, ולמטפלים השונים המתעסקים יום יום בבעיות שונות של קשישים שמתלוננים חדשות לבקרים על מגוון של הפרעות.
ברור, שעדיף לפנות לרופא שמתמחה בתחום. אבל איזה רופא בדיוק? לא תמיד הגורם הוא נפשי, ואי לכך הדבר הנכון ביותר לעשותו, הוא להסתכל הסתכלות מקפת על מכלול הגורמים, כי לא תמיד הגורם הוא נפשי.
דוגמאות להפרעות התנהגות ולדרכי ההתמודדות עמן
ד"ר רון בן יצחק, רופא גריאטרי מהמרכז הרפואי תל אביב ומנהל רפואי "בשיבה בריאה", מכיר את הנושא היטב, ולהמחשתו מעדיף לתת שתי דוגמאות מצוינות: "נתקלתי בקשיש שסבל במשך זמן מיתר לחץ דם, והתגלתה אצלו תת פעילות של בלוטת התריס. לאחר ביקור במרפאה כללית נרשם לו טיפול תרופתי.
כעבור כשבוע התעורר הקשיש באמצע הלילה כאשר הוא חש בחנק וקוצר נשימה. בבי"ח נמצא שהוא סובל מפרפור פרוזדורים ובצקת ריאות. בקבלתו למחלקה הפנימית התחיל לגלות סימני בלבול, הוא קרא לאשתו אמא ולאחות קרא בשם של בתו. הרופאים אבחנו מצב בלבולי חריף. הוזמן ייעוץ פסיכו גריאטרי והקשיש טופל בחמצן ובתרופות משתנות.
קשיש אחר ללא מחלות כרוניות מיוחדות, לאחר בדיקות דם שגרתיות, ומציאת ערכים של סוכר ברמה גבולית קיבל מרופאו המלצה להפסיק באופן מוחלט מאכלים המכילים סוכר.
לאחר מספר חודשים, חזר הקשיש לרופאו והתלונן על כי הוא חש חוסר חשק מובהק לבצע כל פעילות ובמיוחד פעילות חברתית. הוא התרחק מאנשים, הפסיק לשחק בריד'ג, פסק להתרועע עם נכדיו ורופאו אבחן שהוא נכנס לדיכאון והחל רושם לו תרופות מתאימות לטיפול בדיכאון.
לאחר מספר שבועות, רופא המשפחה קיבל ביקור מאשת הקשיש עם תלונות על הפרעה קשה בשינה של הקשיש, והוא ייעץ לה לתת לבעלה מינון יותר גבוה מהתרופה לדיכאון. לאחר כשבוע הופיעו שני בני הזוג אצל הרופא עם תלונה על כך שהבעל מבולבל. בבדיקות דם נמצאה רמה נמוכה של מלחים וערכי סוכר גבוהים, שני גורמים העלולים לגרום לבלבול".
שני מקרים אלו מעידים לדברי ד"ר רון בן יצחק, על הצורך ברופא שירכז במקום אחד גם את המידע הנפשי על מצבו של הקשיש, וגם את המידע על מצבו הרפואי, שכן הרבה מהתלונות על בלבול, אי שקט, עצבנות, התקפי זעם, דיכאון, חרדה, חוסר התמצאות, מחשבות וחזיונות שווא קשורים בהחלט במצב פסיכיאטרי או התנהגותי.
הסיבות להפרעות התנהגות
"בגיל הזהב מוחמר המצב הרפואי הלא תקין בגין הפרעות פסיכולוגיות או התנהגותיות", מסביר ד"ר רון בן יצחק, כמו לדוגמא עליה אוירידה בתפקודי בלוטות שונות, שינויים בכמויות המלח או הסוכר בגוף הקשיש עלולים לנבוע במערכת חילוף החומרים בגוף.
כאשר לדוגמא קיימים חוסרים באיזון של הריאות, או בצקת ריאות, או אי ספיקת לב, יש ירידה בחמצון המוח הגורם לירידה בתפקודי המוח ובחשיבה, הפרעות בהתמצאות ולעיתים בלבול. בלבול יכול להיווצר גם במצבים של דלקת או זיהום עקב מחלת חום, וכך גם אירוע מוחי שאינו מלווה בשיתוקים של חלקי גוף אלא לשטף דם במוח.
רופא המרכז את הטיפול בקשיש, בעת תלונות על הפרעות התנהגותיות או פסיכיאטריות, חייב לשלול קיומה של מחלה גופנית חריפה, לפני שירוץ לרשום תרופות נגד דיכאון, ולתת טיפול פסיכיאטרי.
מצבים רפואיים קיצוניים כמו זיהומים, בעיות לב-ריאה, בעיות נוירולוגיות, מטבוליות והמטולוגיות, יכולות להתבטא בקשיש כסימנים פסיכיאטריים. הסיבה לכך היא דלדול מאגרי המוח ורזרבות מנטאליות וקוגניטיביות. זו הסיבה שנדרשת תחילה הערכה רפואית המשלבת התייחסות גופנית, מנטאלית וחשיבתית.
סיכום
• במקרים בהם קשיש מעל גיל 75 סובל מבעיות התנהגותיות כמו דיכאון, חרדה, OCD או הפרעות פסיכולוגיות, מומלץ תחילה לפנות להערכה גריאטרית על מנת לבצע אבחון מהיר ויעיל ובכך להתאים את הטיפול לשורש הבעיה.
• מומלץ לבדוק לפני פנייה לרופא גריאטר, האם הוא עבר הכשרה נוספת גם בפסיכוגריאטריה, זאת מכיוון שלא כל הרופאים הגריאטריים מתמצאים בתחום זה.
• שינוי בהתנהגות או בתפקוד קשיש מעל גיל 75, דורש הערכה מיידית של רופא גריאטרי או פניה לחדר מיון.
כותב המאמר: ד"ר רון בן יצחק, רשת "בשיבה בריאה"