עם הזדקנותו של אדם, הגוף עובר לא מעט שינויים, המצריכים התייחסות אחרת, ושינוי הדרך בה אנחנו מעריכים את אספקת הצרכים של אותו אדם.
בכתב העת האמריקאי לסיעוד, נמצא כי קבוצת האוכלוסייה הזקוקה יותר מכולם לטיפול סיעודי, היא קבוצת בני 65 ומעלה, אשר הטיפול בהם אינו יכול להיות סתמי, הוא דורש תשומת לב להיבטים שונים באיכות הטיפול בקשיש, כמו התמחות ספציפית, מיומנות וידע אשר נרכשים אך ורק במוסדות לימוד המותאמים לאחיות סיעודיות שקיבלו הכשרה מתאימה.
טיפול סיעודי בקשישים
ממה נובע ההבדל בין טיפול סיעודי בקרב מבוגרים וטיפול סיעודי בקבוצות אוכלוסייה אחרות שזקוקות לכך? הכל מתחיל בשינויים הפיזיולוגיים הרבים המתרחשים בגוף האדם עם הגיעו לגיל זקנה. גופו אינו מגיב לכל שיטה טיפולית, וישנן שיטות אשר כלל אינו יעילות לקבוצת הקשישים.
כמו כן, כאנשים מבוגרים אשר חוו שנים רבות של חיים, לא פעם קשה להם להפוך ולהיות מטופלים של אדם זר, כאשר מלכתחילה הם תמיד היו הגוף המטפל והמשגיח. היפוך התפקידים גם הוא עשוי לגרום לחיכוך ולעומס רגשי הנראה לא ברור. נתון זה וקודמו, מוכיחים כי לקבוצת הקשישים יש לדאוג לטיפול סיעודי מכוון אוכלוסייה, תוך שמירה מקסימאלית על פרטיותו של הקשיש וכבודו.
מי זקוק לטיפול סיעודי?
הטיפול הסיעודי מתאים לשתי קבוצות אוכלוסייה עיקריות, הראשונה שבהן היא קבוצת הקשישים הסיעודיים או תשושי הנפש אשר בה אנחנו עוסקים במאמר זה. והשנייה, היא קבוצת האנשים בעלי המוגבלויות, לרוב מוגבלויות פיזיות, שאינם בני 65 ומעלה.
הקבוצה הראשונה, כאמור, היא קבוצת הקשישים שהגיעו לגיל 65, ומסיבות כאלו ואחרות, (לרוב באופן טבעי עם הגיעם לגיל המופלג), הם אינם מסוגלים לתפקד באופן עצמאי וזקוקים לסיוע וליווי של בן משפחה או מטפל סיעודי.
פעמים רבות, היכולת המנטאלית של קשישים אלו אינה נפגעת, ומבחינה זו, הם מתפקדים רגיל לחלוטין, אך, הפן הפיזי אינו מובן מאליו עבורם, והם מתקשים בעשיית פעולות בסיסיות כגון: הליכה, החלפת בגדים, אכילה, מעבר מישיבה לעמידה, יציאה לשירותים, מקלחת וכיוצא בכגון אלו.
ההגדרה הפורמאלית "סיעודי", נקבעת לרוב על ידי גורמים מקצועיים המגיעים מהמוסד לביטוח לאומי, שתפקידם לבחון את רמת העצמאות של הקשיש, ולהחליט האם הוא מוגדר כסיעודי ומהי רמת הסיוע שהם יכולים להועיד לו. קשישים אשר לא נמצאו זכאים לסיוע מטעם הביטוח הלאומי (כיוון ואין הם עומדים במבחן הכנסות, למשל), יוכלו לפנות לשירותי סיעוד פרטי.
טיפול סיעודי בבית או בבית אבות
באופן עקרוני, בבתי אבות רבים ישנה מחלקה המיועדת לקשישים סיעודיים. ישנם גם בתי אבות המיועדים באופן ספציפי לקבוצת אוכלוסייה זו, וישנם גם בתי חולים המחזיקים מחלקה לאשפוז סיעודי.
באשפוז בבית אבות או במחלקה בבית חולים, פעילים מספר אחים ואחיות סיעודיים/ סיעודיות, אשר תפקידן לטפל בקשישים הזקוקים לכך. למרות שקיימת תחלופה גבוהה בין האחים והאחיות המטפלים, מובטח כי הקשיש יקבל טיפול במרבית שעות היממה, יחד עם חבריו החווים קשיים דומים.
כמו כן, מטפל סיעודי יכול לסייע גם לקשיש המתגורר בבית דיור מוגן, ובמקרה זה, על הקשיש גם לשלם עבור שהותו של המטפל הסיעודי ביחידת הדיור.
מלבד המוסדות שהוזכרו לעיל, ישנם קשישים סיעודיים המעדיפים להישאר בביתם ובסביבה המוכרת שלהם, ולקבל טיפול סיעודי בבית. לפעמים, זוהי דווקא החלטת בני המשפחה המעדיפים את הקשיש קרוב אליהם ולליבם.
במקרים אלו, יכול לקבל הקשיש טיפול סיעודי בביתו. טיפול זה יתבצע על ידי עובד זר או על ידי אח/ות המתמחה בטיפול סיעודי. הטיפול הסיעודי בבית נמשך לאורך מספר שעות בכל יום, ומשאיר את הקשיש בשאר השעות לטיפול בני המשפחה. יחד עם זאת. הטיפול הסיעודי הינו אישי, ומסופק, לרוב, על ידי אנשי צוות קבועים.
לצורך כך יש לפנות לחברת סיעוד בעלת רישיון אשר מספקת עובדי סיעוד ישראלים או זרים בהתאם לצורך ולחוק.
מה כולל הטיפול הסיעודי?
תפקידו של הטיפול הסיעודי הוא לסייע לקשיש בכל פעולה או מטלה שאין הוא יכול לבצע באופן עצמאי, החל מהאכלה והחלפת בגדים, וכלה ברחצה והחלפת מצעים. ישנם אחיות סיעודיות, אשר מספקות בנוסף לכך גם סיוע בעל פן רפואי כגון: בדיקות דם, החלפת זונדה או קטטר, מתן תרופות ומגוון שירותים נוספים להם זקוק הקשיש.