קשישים אשר מתקשים בתפקוד היומיומי שלהם ברמות שונות זכאים לקבלת סיוע מהביטוח הלאומי. במקרים אלה הם ימשיכו להתגורר בסביבתם הבטוחה והמוכרת, אך יוכלו לקבל טיפול באמצעות עובד זר בביתם. לא כל הקשישים יקבלו את אותה רמת הסיוע ולשם כך ישנו מבחן התלות.
מהו מבחן תלות?
מדינת ישראל המחשיבה עצמה כמדינת רווחה, הסמיכה את המוסד לביטוח לאומי להחליט מי הם הקשישים אשר הגיעו לגיל פרישה ויהיו זכאים למתן סיוע בביצוע המטלות היומיומיות הסטנדרטיות. כלומר, מבחן תלות ביטוח לאומי מתייחס לעזרה סיעודית. הסיוע מתבטא באמצעות העסקת מטפל עובד זר, טיפולים במרכזי יום, הסדרת לחצן מצוקה, הסדרה שוטפת של אספקת מוצרי ספיגה לקשישים ועוד מגוון סוגים של סיוע.
קבלת גמלת סיעוד
לא כל קשיש ימצא כזכאי לגמלת סיעוד, ולא כולם זכאים לאותה דרגת סיוע. עניין זה יקבע על פי שלושה קריטריונים שונים, כאשר כל קריטריון בנפרד מקנה רמת ניקוד מסוימת, אשר תקבע את הגדרת מצב תפקודי של הקשיש וכן באם הקשיש עומד או לא עומד במבחן. לבסוף, בסופו של תהליך משכללים את הניקוד סופי והוא גם זה שיקבע מהי דרגת הסיוע לה יזכה הקשיש.
שעות הסיוע השבועיות הן בהתאם לדרגת הניקוד. מבחן התלות מהווה את הקריטריון העיקרי והוא גם נקרא מבחן ADL שפירושו –LIVING DAILY OF ACTIVITIES . את מבחן התלות לקשיש עורכים עובד סוציאלי, אחות מוסמכת, מרפאה בעסוק ופיזיותראפיסט. המבחן נערך בביתו של הקשיש בסביבה הכי טבעית ומוכרת לו, בכדי לבדוק את רמת עצמאותו של הקשיש והאם הוא מסוגל ללא עזרה לבצע את הפעולות היומיומיות הבסיסיות.
מבחן תלות– בדיקת פעולות בסיסיות
מדובר על שש פעולות בסיסיות המוגדרות במבחן התלות של הקשיש על מנת לבדוק מהי רמת הסיוע לה הוא זקוק.
- רחצה – באמצעות בדיקה זו נבחן הקשיש באשר ליכולתו להתרחץ לבד, להיכנס ולצאת מהאמבטיה ללא עזרת אחרים, האם הוא מסוגל לפתוח את הברז, להסתבן ולדאוג לניקיונו.
- קימה ושכיבה – בדיקת יכולתו של הקשיש לעבור ממצב של שכיבה לישיבה ומישיבה לעמידה וכל זאת ללא סיוע.
- הלבשה והפשטה – האם הקשיש מסוגל להתלבש ולהתפשט לבד , האם הוא מסתדר לבדו עם עזרים רפואיים.
- שתייה ואכילה – האם הקשיש מסוגל לאכול ולשתות בעצמו מבלי שגורם נוסף יעזור לו והאם הוא גם מסוגל להכין לעצמו לבד אוכל.
- ניידות – כיצד הקשיש נע ממקום אחד לשני בתוך ביתו וללא הסתייעות בעזרים שונים, כגון מקל הליכה וקביים.
- שליטה על סוגרים – האם הקשיש שולט על הסוגרים או שאולי הוא זקוק לאמצעי עזר, כגון חיתולים או קטטר.
המוסד לביטוח לאומי מקבל לידיו את התוצאות של המבחן, גובה הנקודות נע בין אפס לשמונה נקודות וכל קריטריון בנפרד זוכה לרמה שבין אפס לשלוש נקודות.
כמו כן, נערך מבחן הבודק עד כמה זקוק הקשיש להשגחה. האם הוא למשל זקוק לסיעוד צמוד במשך כל שעות היממה – השגחה זו נועדה לשמור על בטחונו ומצב בריאותו של הקשיש. בדיקה נוספת מתייחסת למגוריו של הקשיש בבית, במקרה ואין בביתו אדם נוסף לסייע לו, הוא יקבל ניקוד גבוה יותר.
לעיתים מצבו הבריאותי של הקשיש איננו נשאר כפי שהיה וחלה רגרסיה במצבו הבריאותי ובמידת התלות שלו, במצב זה ניתן לבקש מבחן חוזר. במקרים בהם משפחת הקשיש חשה שהוא מקבל סיוע נמוך ממה שהוא זקוק לו באמת, ניתן גם כמובן לערער על מסקנות המוסד לביטוח לאומי.