סרטן בגיל הזהבמחלת הסרטן שכיחה בקרב בני גיל הזהב והעומס המוגבר של חולי סרטן מבוגרים, מציב אתגרים משמעותיים למערכת הבריאות. במקביל, גם לחינוך ספקי שירותי הבריאות קיים תפקיד חשוב על מנת להשיג את הטיפול האופטימאלי.
שיטות עבודה מומלצות, מכוני הקרנה וטיפולים מתקדמים למניעת הסרטן בקרב בני גיל הזהב מספקים תובנות ואסטרטגיות טיפול יעילות המקלות בצורה משמעותית את מצבם של החולים. ממידע באתר oncology.org.il וממחקרים שפורסמו עולה כי בני גיל הזהב הם אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון למחלת הסרטן, היות והמערכת החיסונית בגופם נחלשת ואינה מצליחה להתמודד בהצלחה עם קשיי המחלה.
סוגי סרטן בגיל הזהב
סוגי הסרטן הנפוצים בקרב אנשים בגיל הזהב הם:
- סרטן הערמונית, פרוסטטה, הוא סוג סרטן נפוץ בקרב גברים בני 70 ומעלה.
- סרטן הרחם, סרטן השד וסרטן השחלות, הם סוגי סרטן נפוצים בקרב נשים מעל גיל 50.
בעת אבחון סרטן בקרב אנשים בגיל הזהב, יש לדעת כיצד להתמודד עם המחלה בצורה האופטימאלית ביותר, היות ותאי הגוף הבריאים אצל אנשים בגילאים אלו מתחדשים בקצב איטי במיוחד.
גורמי סיכון
למרבית סוגי הסרטן המופיעים בקרב אנשים בגיל הזהב, אין גורם אחד האחראי להתפרצות המחלה, אלא מכלול של גורמי סיכון משולבים:
- הורמונים – בני גיל הזהב הנוטלים תרופות הורמונאליות, נמצאים בסיכון גבוה למחלת הסרטן.
- גיל – ככל שאדם מתבגר יותר, כך קיים אצלו סיכון גבוה יותר לפתח סרטן.
- אורח חיים – אנשים בגיל הזהב אשר נמנעים מפעילות ספורטיבית, ולעומת זאת משמינים כתוצאה מצריכת מזונות מרובים המכילים שומנים מהחי, עלולה מחלת הסרטן להתפתח אצלם, יותר מאשר בקרב מבוגרים השומרים על אורח חיים בריא.
אבחון
בשל מיעוט התסמינים או העדרם, מומלץ לאדם העובר את גיל חמישים לבצע לפחות אחת לשנה בדיקות מקיפות, דוגמת בדיקות דם כלליות ובדיקות דם ספציפיות המגלות סוגי סרטן שונים. תסמינים להופעת הסרטן בגיל הזהב:
- ירידה מהירה במשקל
- אובדן תיאבון
- הפרעות במערכת השתן והעיכול
טיפול בחולי סרטן
ממצאים ראשוניים מעלים כי תסמונות גריאטריות, דוגמת דיכאון ודמנציה, קשורות עם אבחון בשלב מאוחר של סרטן השד. לעומת זאת, אבחון של סרטן המעי הגס, למשל, אינו תוצאה של תחלואה נלווית, תסמונת גריאטרית או נכות. מחקרים מצביעים בבירור על העובדה כי הרופאים המעורבים בטיפול בבני גיל הזהב חייבים להיות מודעים לפערים אלו על מנת לספק לחוליהם את הטיפול היעיל ביותר, להתמצא בטיפול ההקרנה המתאים לסוג הסרטן ממנו הם סובלים ולגבש את אסטרטגיית הטיפול המתאימה ביותר למצבם.
הטיפול בסרטן בגיל הזהב תלוי בגיל האדם, בסוג הגידול שנמצא, מחלות נלוות ושלב התקדמות הסרטן. שאלות כגון האם נמצאו גרורות, ועוד, חייבות להישאל על מנת לספק את הטיפול המתאים. הטיפול השכיח לסרטן כולל טיפולים כימותרפיים, ניתוח, טיפולים הורמונאליים והקרנות.
ההיבט הפסיכולוגי
יש לעודד את החולים בסרטן בגיל הזהב להגיב באופן יזום לטיפול הניתן להם, ולהיות מעוניינים בהצלחתו לשם שיפור בריאותם. מחקרים שבוצעו על מנת להעריך את תרומת הדאגות הבריאותיות והמצוקה הנפשית בקרב חולי סרטן בגיל הזהב, מצאו כי שליש מחולי הסרטן המבוגרים, ניצלו לטווח הארוך בזכות גישתם החיובית למחלתם ומצבם לא הסתבך.
לעומתם, בקרב חולי סרטן בגיל הזהב אשר סבלו מחרדות ודיכאון בלתי פוסקים, השפיע המצב הנפשי והמצוקה הפסיכולוגית גם שישה חודשים לאחר שהטיפול הסתיים, והביא אותם להתדרדרות ולהופעה מחודשת של הסרטן. לכן, מומלץ בתוקף, כטיפול ראשוני לחולים, לבני משפחותיהם ולמטפליהם, לסלק את החרדות הנפשיות, הפסיכולוגיות או הממשיות, על מנת לתרום ליעילות הטיפול בהם.