ההבדל בין מצב סיעודי למצב סיעודי מורכב

במדינת ישראל הוחלט כי על מנת להכריע אילו הטבות וזכויות מגיעות לכל קשיש, יש להגדיר מספר מצבים תפקודיים המאפיינים את מצבו של הקשיש ואת יכולת התפקוד שלו ברמה היומיומית. בין המצבים התפקודיים המוגדרים ניתן למצוא את המצבים הבאים: עצמאי, תשוש, תשוש נפש, סיעודי וסיעודי מורכב.

לעיתים, הגבולות בין המצבים התפקודיים הם כה דקים, עד כי קשה להכריע בין מצב תפקודי כזה לאחר. במאמר זה נבחן את ההבדל בין סיעודי לסיעודי מורכב.

כיצד מגדירים מיהו קשיש סיעודי ומיהו קשיש סיעודי מורכב?

ההכרעה מהו המצב התפקודי של הקשישים בארץ ניתנת לאנשי מקצוע בתחום וכוללת מספר מבחנים שמטרתם לבחון את היכולת המעשית והנפשית של הקשיש, בין המבחנים העיקריים: מבחן ADL(Activities of Daily Living) ומבחן MMSE (Mini Mental State Examination).

מהו מבחן ADL (Activities of Daily Living)?

אחד המבחנים העיקריים אותו עובר הקשיש הוא מבחן ADL, באמצעות מבחן ADL נבחן הקשיש האם ביכולתו לבצע שישה פעולות יומיומיות בסיסיות: קימה ושכיבה, הלבשה, רחצה, ניידות, אכילה ושליטה על הסוגרים. קשיש אשר זקוק לעזרה בעת ביצוע כלל המטלות היומיומיות או חלק נכבד מהם, מוגדר במצב תפקודי "סיעודי" או "סיעודי מורכב".

ההבדל המהותי בין מצב סיעודי למצב סיעודי מורכב

באופן כללי נוכל לומר כי מצב תפקודי "סיעודי מורכב" נגזר מהמצב התפקודי "סיעודי", אך הוא כולל בתוכו פונקציות נוספות. זאת אומרת, שמתוך כלל הקשישים הסיעודיים בישראל, ישנם אלפי חולים סיעודיים מורכבים.

קשיש סיעודי זקוק לעזרה ברוב או בכול המטלות והפעולות היומיומיות, לרוב קשיש סיעודי יהיה מרותק למיטה ויתקשה לשלוט בהפרשותיו ויזדקק לטיפול סיעודי בבית. מלבד הצורך בעזרה בתפקוד היומיומי, לקשיש סיעודי אין בעיה רפואית פעילה או צורך בנוכחות רופא גריאטרי או אחות.

לעומת זאת, קשיש סיעודי מורכב, המתקשה גם הוא בביצוע הפעולות היומיומיות, יזדקק לנוכחות קבועה, השגחה ומעקב של רופא או אחות עקב סיכון בריאותי מיידי. חולה סיעודי מורכב הוא חולה שמצב בריאותו ירוד והוא סובל מאחד הקשיים והחוליים הבאים: פצעי לחץ, מחלת סרטן המחייבת טיפול בסם, צורך בעירוי תוך ורידי ממושך, טיפול בדיאליזה, צורך בזונדה, חיבור למכשירי הנשמה, חולי איידס ועוד.

הטיפול בחולה סיעודי וסיעודי מורכב

לפי חוק סיעוד נקבע כי על הקשישים לעבור מבחן תלות הקובע את רמת התפקוד שלהם, המבחן מתבצע על ידי אחות, רופא או פיזיותרפיסט, ולרוב נערך בביתו של הקשיש.

חולה סיעודי זכאי לקבל מימון מביטוח לאומי לצורך העסקת מטפלת או עובד זר למשך 16-18 שעות שבועיות. משפחה אשר רוצה לאשפז קשיש סיעודי, צריכה לפנות ללשכת הבריאות באזור המגורים של הקשיש ועליה להציג מסמכים המעידים על מצבו ומצבם הכלכלי כדי לקבל סיוע כספי.

חולה סיעודי מורכב, אשר לא יכול לקבל טיפול בביתו, וזקוק להשגחה רפואית צמודה, מופנה לאשפוז במחלקה מיוחדת, לעיתים לזמן מוגבל. מימון האשפוז נעשה בחלקו הגדול על ידי קופות החולים, כך שההשתתפות העצמית של החולה נעה בין 90-100 ₪ ליום (בתעריף המשתנה מעת לעת). קשיש סיעודי מורכב אשר מחזיק בביטוח משלים, יוכל להיעזר בו כדי לממן את השתתפותו העצמית.

אשפוז במחלקות ייעודיות

בעוד חולה סיעודי יכול להתאשפז בכל בית אבות, דיור מוגן או דיור תומך שיש ברשתות רשיון משרד הבריאות, קשיש סיעודי מורכב יאושפז רק במחלקה סיעודית של בית חולים סיעודי או בבית אבות סיעודי מורכב.

שם, יקבל הקשיש נוסף להשגחה וטיפול צמודים, גם ייעוץ והכוונה מרופאים מומחים יחד עם טיפול משלים בעזרת מטפלים נוספים כמו: יועצים סוציאליים, קלינאי תקשורת, דיאטנית, פיזיותרפיסטים ועוד, שמטרתם לאזן את המצב הבריאותי והנפשי של הקשיש.