הגדרת מצב תפקודי – יועצים לעת זקנה

בישראל חיים מעל 700,000 קשישים בגיל הזהב, מתוכם כ-120,000 זקוקים לסיעוד ועזרה בפעולות יומיומיות. כדי לאבחן את רמת התפקוד של הקשיש הוגדרו מספר מצבים שונים, אשר נועדו לאפיין את הקשיש ואת יכולותיו התפקודיות.

מדוע יש צורך בחלוקה להגדרות והתוויית תגיות?

לכל קשיש, רמת תפקוד אחרת, גם קשישים הסובלים ממחלה זהה, יצליחו לתפקד בחייהם בצורה שונה. הגדרת המצב התפקודי של הקשיש מיועדת לשני צרכים עיקריים אשר קשורים זה לזה:
–    הגדרת המצב התפקודי של הקשיש תסייע לבחון ולספק את אופי הטיפול וההתייחסות המתאימים ביותר לקשיש, כמו התאמת בית אבות במידת הצורך.
–    הגדרת המצב התפקודי של הקשיש תסייע לבחון אילו הטבות וזכויות מגיעות לקשיש מהרשויות (גמלת סיעוד, שעות סיעוד מהביטוח הלאומי, תגמולי ביטוח, מינוי אפוטרופוס, העסקת עובד זר וכן הלאה) ומחברות הביטוח.

הגדרת המצב התפקודי נוגעת ליכולותיו להתמודד עם פעולות יומיומיות, בלי קשר ישיר למצבו הרפואי.

כיצד מתבצעת הגדרת המצב הרפואי?

מי שיכול לאבחן את מצבו התפקודי של הקשיש הם אך ורק אנשי מקצוע מומחים לנושא כמו פסיכולוגים, פסיכוגריאטרים או רופאים. ישנם מספר מבחנים שנוצרו כדי לבחון את מצבו התפקודי של הקשיש, בין המבחנים: מבחן ADL (Activities of Daily Living) ומבחן מיני-מנטל MMSE (Mini Mental State Examination) או כלים אבחוניים אחרים כמו השאלון של פייפר או המדד לדירוג דמנציה של בלסד.

מבחן ADL

במבחן ADL נבחן הקשיש האם הוא מסוגל לבצע שש פעולות יומיומיות בסיסיות: קימה ושכיבה, הלבשה, רחצה, ניידות, אכילה ושליטה על הסוגרים.

מבחן MMSE

שאלון מיני מנטל הוא מבחן הבוחן את ממצבו הנפשי של הקשיש, מטרתו העיקרית של המבחן היא לבחון דמנציה (שטיון) ולעקוב אחר החמרה במצבו הנפשי, המבחן כולל בשאלות פשוטות כמו: מהו התאריך, מהו היום, מה שמך וכן הלאה.

לאחר ביצוע המבחנים, מסווג הקשיש לפי אחד מששת המצבים התפקודיים הבאים: עצמאי, תשוש, סיעודי, סיעודי מורכב ותשוש נפש. משמעות ההגדרות היא:

עצמאי – עצמאי הוא קשיש שאינו זקוק כלל לעזרה בפעולות היומיומיות, והוא מצליח לחיות את חייו ללא קושי ובלי עזרת אדם או מכשיר רפואי כלשהוא. קשיש עצמאי יכול להתנייד ממקום למקום ולמרחק סביר ללא קושי.

תשוש – קשיש אשר זקוק לעזרה באחד או שניים מתוך סעיפי הADL, נחשב "תשוש", "תשוש" הוא קשיש אשר רמת התפקוד שלו יורדת והוא אינו עצמאי לחלוטין. "תשוש" נזקק לעזרת מכשור רפואי (כמו הליכון או מקל הליכה) או עזרה של אדם נוסף. תשישות עלולה להגביר את הסיכון לחלות במחלות שונות.

תשוש נפש – בשונה מקשיש המוגדר כ"תשוש", תשישות נפש לא קשורה למצבו הגופני של הקשיש אלא לצלילותו המנטאלית. ככל שרמת הדמנציה (שטיון) עולה, ויכולת ההתמצאות של הקשיש בזמן ובמרחב יורדת, כך גם עולה הסיכוי שיאובחן כ"תשוש נפש". הגדרת תשושי נפש מכילה מצבי ירידה שכלית ברמות שונות, החל מהפרעות קלות בזיכרון או אדישות ועד לאלצהיימר או לפגיעה מוחית.

סיעודי – קשיש אשר זקוק לעזרה מלאה ברוב סעיפי הADL מוגדר כ"סיעודי". "סיעודי" לרוב מרותק לכסא גלגלים ואינו שולט על הסוגרים שלו. קשיש זקוק לעזרה בפעולות יומיומיות כגון רחצה והלבשה. ישנם קשישים אשר מגיעים למצב סיעודי זמני, בו הם זקוקים לעזרה זמנית עקב ניתוח או חולי, בעזרת תוכנית שיקום קשישים, הקשיש יכול לחזור לרמת תפקוד גבוהה יותר. חשוב לדעת כי קשיש המוגדר כסיעודי, יכול להיות צלול ובריא בנפשו באופן מקסימאלי, אך לרוב, הקושי הפיזי מלווה באי שקט, קשיי התמצאות וחשיבה מבולבלת.

סיעודי מורכב – קשישים סיעודיים אשר זקוקים לטיפול רפואי מיוחד כמו עירוי, זונדה או דיאליזה מוגדרים תחת הכותרת "סיעודי מורכב", קשישים אלו זקוקים להתערבות רפואית ולטיפול ויחס מיוחד ועקבי.

לסיכום, חשוב לדעת, כי יש קשישים אשר עונים לשתי הגדרות תפקודיות כגון מצב סיעודי יחד עם תשוש נפש.