טיפול ב – OCD בגיל הזהב

בגיל הזהב יכולות להתפרץ תופעות התנהגותיות שונות, להחמיר או לשנות צורה. אחת מאותן תופעות היא OCD – הפרעה טורדנית כפייתית. בעבר ל – OCD לא היה טיפול והסובלים מתופעות המאפיינות את ההפרעה, נשארו כפי שהם. היום ישנם טיפולים להפרעה. אם אתם מרגישים בעצמכם שיש לכם מחשבות טורדניות חוזרות או התנהגות כפייתית – "טקסים" שאתם חוזרים עליהם שלא לצורך, או אם אתם מרגישים זאת על הוריכם המבוגרים, כדאי לפנות לטיפול. היום הטיפול יהיה מהיר יותר מאשר בעבר.

מהו OCD?

OCD הוא מצב בו מחשבה מסוימת או דחף לביצוע פעולה כלשהי כמו נתקעים במוח ומסרבים לחלוף. כך יש צורך לבצע פעולה כלשהי פעם אחר פעם מבלי להיות מסופקים וללא יכולת להרפות. נמצא שזוהי בעיה רפואית הקשורה לעיבוד המידע במוח. הטיפול בהפרעה הוא טיפול מקיף הכולל גם טיפול התנהגותי וגם תרופתי. אצל רבים ישנו שיפור במצב אך לא אצל כולם ההפרעה עוברת באופן מלא.

מהם התסמינים של OCD?

סימפטומים ל- OCD כוללים:

• מחשבות טורדניות: למשל בתחום הניקיון כמו פחד מלכלוך וחיידקים, פחד של אותם אנשים שהם מזוהמים וגם מזהמים אחרים, פחד של פגיעה באנשים אחרים, למשל בזמן נהיגה.
• פעולות כפייתיות-קומפולסיות: האובססיות והקומפולסיות מגיעות לרוב יחד כי הקומפולסיות, מבחינת הלוקה בהפרעה, יתנו פתרון לאובססיות. הבעיה היא שביצוע הפעולה פעם אחת אינו מספיק. המחשבה הטורדנית חוזרת וגם הפעולה וכך הלאה. פעולות אלה יכולות להיות ניקיון מוגזם, לעיתים של הבית או ניקוי אבק ולעיתים רחצה או שטיפת ידיים. אצל חלק הפעולה הכפייתית היא בדיקה חוזרת ונשנית שהתנור ו/או הגז כבויים. אצל קשישים פעולה כפייתית המזוהה במיוחד עם גילאים אלה היא אגרנות כפייתית. האגרנות אינה רק של חפצים בעלי ערך סנטימנטלי, אלא חפצים רבים אחרים שבאים לענות על מחשבה טורדנית שלא יהיה, או שצריך להתכונן לרע מכל.

מה גורם ל – OCD?

עדיין אין הוכחות חד משמעיות לגורם אחד ספציפי שיוצר את ההפרעה. ישנן השערות שרמה נמוכה של סרוטונין, המקשר בין חלקו הקדמי של המוח לאזורים פנימיים יותר שלו מעלה את הסיכוי ל- OCD. נמצא שתרופות המעלות את רמת הסרוטונין עוזרות להקל על ההפרעה אם לא לפתור אותה, מה שמבסס את הקשר.

האם ישנן בעיות נוספות שמתלוות ל – OCD?

ישנן תופעות או הפרעות נוספות שיכולות להתלוות ל- OCD, אך לא בהכרח. הרגלים כמו תלישת שערות או כסיסת ציפורניים נקראות הפרעות הספקטרום הטורדני כפייתי. נמצא שהרגלים או בעיות אלה יכולים אף הם להיפתר בעקבות הטיפול שניתן ל – OCD. תופעה נוספת שיכולה להתלוות ל- OCD במיוחד בגיל הזהב היא דיכאון, אך הן אינן תלויות זו בזו, כל אחת מהתופעות יכולה להופיע גם בנפרד.

טיפול ב – OCD

כאמור, הטיפול ב- OCD כולל שני סוגי טיפול עיקריים: טיפול תרופתי שתפקידו להעלות את רמת הסרוטונין באמצעות מעכבי פירוק סרוטונין (SRI) וטיפול התנהגותי הנקרא CBT- טיפול קוגניטיבי התנהגותי. עוד לפני הטיפול חשוב לתת הסברה לסובל מההפרעה ולמשפחתו. חשוב שגם המשפחה תהיה מודעת היטב לבעיה  ולצורת הטיפול בה, במיוחד אם מדובר בקשיש שכבר פחות מודע לעצמו. טיפול קוגניטיבי התנהגותי, CBT, נמצא כיעיל מאוד. במסגרת הטיפול נקבעת אסטרטגיה להתמודדות עם ההפרעה. יש לו שני חלקים: 

• החלק הההתנהגותי: כולל חשיפה לדבר ממנו יש פחד. אם לדוגמה הפחד הוא מזיהום, אותו אדם דווקא נחשף למושא הפחד שלו כשנמנע הטקס שנועד להעביר את הפחד, עד שאותה חרדה חולפת. 
• החלק הקוגניטיבי: ההסבר והשכנוע בכך שאותה אובססיה מוטעית. ההסבר נעשה כך שהמטופל מבין את ההיגיון, משתכנע ומפנים. ההסבר הקוגניטיבי והשכנוע צריכים להיעשות בהתאם לרמתו הקוגניטיבית של המטופל.