בזכות הרפואה המודרנית, מחלות ותופעות רבות אינן תמיד אפיזודות מסכנות חיים. במקרים שאינם נדירים, קשישים שסובלים מאירוע מוחי, דמנציה, פרקינסון או אפילו שבר בירך- ממשיכים לחיות ולתפקד שנים רבות לאחר האירוע.
עם זאת, במרבית המקרים, התופעה המתרחשת עשויה לגרום לקשישים קושי פיזי ונפשי הפוגע באיכות החיים שלהם ושל בני משפחתם, ועל כן, עומדת לרשותם אפשרות של תהליך שיקומי, אשר לפעמים נעשה בעל כורחם, ולעיתים, מתוך בחירה.
שיקום קשישים – מהו?
כאמור, כאשר הקשיש סובל מטראומה כלשהי (בעיקר רפואית), בפעמים רבות הוא יצטרף לעבור למסגרת משקמת, אשר שמה לה למטרה להחזיר לקשישים את היכולת התפקודית האופטימאלית שלהם. השיקום יכול לבוא בצורות רבות, החל מסיוע בניהול בעיות יום יומיות וכלה בטיפולים של אנשי מקצוע שונים כמו פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת ועובדים סוציאליים.
מסגרות שיקום קשישים
- ישנן מספר מערכות המסוגלות לספק לקשישים מסגרת שיקומית:
- מרכזי שיקום הממוקמים במוסדות עצמאיים כמו בית לוינשטיין.
- מרכזי שיקום הממוקמים בדיור מוגן או בבית אבות.
- מחלקה שיקומית בבתי החולים.
- בית אבות סיעודי המיועד לשיקום קשישים סיעודיים.
- אשפוז יום במסגרת שיקומית המיועדת לכך (ללא לינה).
כמו כן, ישנם קשישים הנמנעים משהייה יום יומית במסגרת מובנית, ואלו, מעדיפים לקבל את הטיפולים השיקומיים בביתם. אפשרות זו קיימת והיא מותנית בגורמים רבים כגון מוגבלותו של הקשיש, הביקוש לשירות זה, ביטוח קופות החולים ועוד.
מתי יש צורך בשיקום?
בין אם הקשיש בוחר להישאר בבית, ובין אם לפנות למסגרת שיקומית, ישנם מצבים בהם מומלץ לפנות לשיקום במסגרת אשפוזית, שם ישנו סיכוי גדול יותר להצלחה. התופעות שעשויות להיות מטופלות טוב ביותר במסגרת שיקומים, הן:
- שבר בירך
- נוירולוגיות התאים
- שבץ, אירוע מוחי
- מפרצת, התקף לב
- דלקת מפרקים (בעיקר בעמוד השדרה)
- גידול סרטני – לאחר טיפול כימותרפי או ניתוח להסרת גידול סרטני
- פגיעה חריפה בעצב או קטיעה
- ירידה בתפקוד עקב ניתוח
- טרשת נפוצה
- תקופה ממושכת של חוסר פעילות עקב ריתוק למיטה ועוד
הטיפול השיקומי
בכל אחת מהמסגרות השיקומיות שצוינו לעיל, מספקים לקשישים טיפול ופיקוח סביב השעון. טיפול זה מנוטר ומבוקר על ידי רופאים ואנשי מקצוע אחרים, ואלו, בוחנים את התקדמותו של הקשיש בתהליך השיקומי.
את העבודה השיקומית מבצעים מספר אנשי מקצוע ועובדי בריאות, ביניהם: מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים, מטפלים בהידרותרפיה, קלינאי תקשורת, דיאטנית, עובדים סוציאליים, רופאים, פסיכולוגים, סייעות ואחיות. לצורך השיקום, הם משתמשים לרוב בציוד המיועד לצרכים טיפוליים, וניתן כחלק מהמערך השיקומי.
תהליך שיקומי יכול להימשך מספר שבועות בלבד, אך לרוב, הוא נמשך הרבה יותר. משך התהליך השיקומי משתנה בהתאם לחומרת המצב של המטופל ופוטנציאל היכולת שלו להשתקם. התהליך השיקומי, מיועד למספר צרכים עיקריים:
- שיפור יכולת הניידות והדרכה לשימוש בכסא גלגלים.
- צבירת מיומנות תקשורת ושפה.
- ביצוע פעולות יומיומיות באופן עצמאי ככל האפשר (כמו רחצה, אכילה, החלפת בגדים).
- שיפור תפקוד השרירים ואיברי הגוף.
- שיפור גמישות, שיווי משקל, סיבולת.
- תמיכה נפשית ורגשית של המטפלים המסייעים לקשיש להתמודד עם השינויים בחייו.
סדר היום של הקשישים מובנה ומאורגן וכולל בתוכו מספר חלקים, הראשון מוקדש למעקב אחר התקדמותו הפיזית והרפואית של הקשיש והשני- מיועד לטיפולים השיקומיים השונים, החל מפיזיותרפיה וכלה בריפוי בעיסוק.
כחלק משלים של התהליך הטיפולי, נוצר קשר עם בני המשפחה, זאת בכדי להשאירם מעורבים בתהליך ככל האפשר, וכן, בכדי להדריך אותם לגבי האופן בו הם צריכים להתנהג ולקבל את הקשיש עם חזרתו לשגרה, כולל הגדלת הבטיחות בבית והפחתת סיכונים.
לסיכום – שיקום הינו כלי חשוב ביותר להחזרת הקשיש לשגרה לאחר תאונה אישית, מחלה או פציעה ובמקרים רבים ללא הליך שיקומי איכות החיים נפגעת במידה ניכרת.